יהדות
ראש השנה  - צום גדליה
יום כיפור -  כל נדרי -  כרת
חג סוכות
חנוכה
טו בשבט
חג פורים
מגילת אסתר
חג פסח
ההגדה של פסח
יום העצמאות
ל"ג בעומר
יום ירושלים
חג שבועות
יז בתמוז - בין המיצרים
ט באב
טו באב - חג האהבה
יום המעשים הטובים
עשרת הדיברות
ציר הזמן ביהדות
  

יהדות חגים - יום כיפור - עונש כרת

כרת - עונש למי שאוכל או עושה מלאכה ביום הכיפורים

כרת הוא עונש שמופיע בתורה, ונזכר כעונשם של 36 חטאים. מסכת כריתות היא מסכת העוסקת בדברים הקשורים לעונש זה

החטאים שעליהם בא עונש כרת

המשנה הראשונה של מסכת כריתות מונה אחת לאחת את כל הכריתות; 34 מצוות לא תעשה, ו-2 מצוות עשה. שלושים ושש כרתות בתורה:

15  איסורי עריות:

  1. הבא על האם, 2. ועל אשת האב, 3. ועל הכלה, 4. הבא על הזכור, 5. ועל הבהמה, 6. ואישה המביאה את הבהמה, 7. והבא על אישה ובתה, 8. ועל אשת איש, 9. הבא על אחותו, 10. ועל אחות אביו, 11. ועל אחות אימו, 12. ועל אחות אשתו, 13. ועל אשת אחיו, 14. ועל אשת אחי אביו, 15.ועל הנידה

4  איסורי  עבודה זרה

  1. והמגדף, 2. והעובד עבודה זרה, 3. והנותן מזרעו למולך,4. ובעל אוב

1 איסור חילול השבת

והמחלל את השבת

2 על טומאה ומקדש/קודש

  1. וטמא שאכל את הקודש, 2. והבא אל המקדש טמא

2 איסורי אכילה תמידיים

  1. והאוכל חלב, ודם, 2. ונותר, ופיגול

2 איסור קודש

  1. השוחט 2. ומעלה בחוץ

3 אכילות בזמנים אסורים, וצום יום כיפור

האוכל חמץ בפסח, האוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים

3  איסורי שימוש בקודש

  1. המפטם את השמן, 2. והמפטם את הקטורת, 3. והסך בשמן המשחה;

הפסח והמילה, במצות עשה. (2  מצוות עשה מכוננות)

ניתן לראות סדר במניין:  בראש נמנו 2 מתוך שלושה האיסורים החמורים ביהדות - איסורי יהרג ואל יעבור (גילוי עריות ועבודה זרה; לא כולל איסור רצח), ושבת שאף עליה נאמר ששקולה כנגד כל המצוות;  לאחר מכן נמנו איסורי אכילה ומקדש שונים,  בסוף נמנו מצוות העשה שניתן לראות בהן מצוות מכוננות לעם היהודי.

עונש כרת תמיד בא על חטא כשהוא נעשה במזיד. על פי מסורת חז"ל, כל החטאים שעונשם כרת במזיד, יש להביא עליהם קורבן חטאת כשנעשים בשגגה, ולהיפך (התאמה חד-חד ערכית).

מקורות עונש הכרת בתורה

עונש הכרת מוזכר בפסוקים רבים בניסוחים שונים, אך כולם מפורשים לכוונה אחת:

כל אוכל מחמצת - ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל (שמות יב, יט)

כל נפש אשר תאכל כל דם - ונכרתה הנפש ההיא מעמיה (ויקרא ז, כז)

כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא, את משכן ה' טימא - ונכרתה הנפש ההיא מישראל (במדבר יט, יג)

ואיש אשר יטמא ולא יתחטא - ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל (במדבר יט, כ)

בכל המקורות מופיע הפועל כ.ר.ת. פעם כשהוא מיוחס לנפש, והאלמנט שממנו היא נכרתת הוא "(עדת) ישראל", "עמיה", "הקהל".

ישנו מקור אחד שבו מוזכר הכרת בניסוח חריג, וזו הפרשיה העוסקת (על פי פירוש חז"ל) באיסור עבודה זרה:

" וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם, בְּיַד מֹשֶׁה, מִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה, לְדֹרֹתֵיכֶם.

...

וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר – אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, עֲו‍ֹנָה בָהּ.  (במדבר טו, כב-כג; ל-לא)

קל לראות את ההדגשה המשולשת:

ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה; הכרת תכרת הנפש ההיא, עוונה בה.

יש מהמפרשים שראו בכך דבר ייחודי לעוון עבודה זרה שהוא חמור מכל החטאים, וכך גם פירשו שהכרת האמור בעבודה זרה שונה וחמור מהכרת הרגיל; ויש מהחכמים שראו מכאן מקור לבאר את טיב עונש הכרת בכל המקומות האחרים שבו הוא מופיע (וראה להלן מהות העונש).

יש שראו קשר מסוים בין עונש כרת לבין עונש מיתה בידי שמים שנזכר בחז"ל.

מהות העונש

שיטת הרמב"ם היא שהכרת הוא היעדר נפש האדם מהעולם הבא. כך מובא בדבריו בכמה מקומות; למשל במשנה תורה:

 הטובה הצפונה לצדיקים, היא חיי העולם הבא [...]

הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה  שתיכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים, שנאמר "היכרת תיכרת הנפש ההיא, עוונה בה" (במדבר טו,לא). וזה האובדן הוא שקוראין אותו הנביאים דרך משל "באר שחת" ו"אבדון" ו"תופתה" ו"עלוקה"; וכל לשון כליה והשחתה קוראין לו, לפי שהיא הכליה שאין אחריה תקומה לעולם וההפסד שאינו חוזר לעולם.  (תשובה, ח, א-ח)

בדברי חז"ל נזכרת האפשרות לפיה כרת הוא עונש של קיצור החיים.  מיתת האדם בטרם העת שיועדה לו; למשל:

 אמר רבה: [מיתה] מחמשים ועד ששים שנה זו היא מיתת כרת.  (בבלי מועד קטן, כח, א)

בהמשך אותה גמרא, מובא סיפור על כך שרב יוסף עשה חגיגה בהגיעו לגיל שישים: "רב יוסף כי הוה בר שיתין עבד להו יומא טבא לרבנן; אמר: "נפקי לי מכרת". אמר ליה אביי: "נהי דנפק ליה מר מכרת דשני, מכרת דיומי מי נפיק מר?". אמר ליה: "נקוט לך מיהא פלגא בידך".

תרגום חופשי לעברית:

כאשר היה רב יוסף בן ששים, עשה יום טוב לחכמים; אמר: "יצאתי מעונש כרת". אמר לו אביי: "אמנם יצאת מכרת של שנים, אבל מכרת של ימים האם יצאת?". אמר לו: "לפחות מחצי עונש כרת יצאתי".

פירוש אחד להבדל בין כרת ימים לכרת שנים, הוא שכרת שנים הוא מיתה בטרם עת, וכרת ימים הוא מיתה חטופה 


קישורים רלבנטיים: יום כיפור   תפילת כל נדרי   יהדות